תפריט
לזכר תלמידינו הקדושים והגיבורים, שמסרו נפשם על קידוש ה'.
"מנשרים קלו מאריות גברו"
מחזור ג'
ב' תמוז תשנ"ו
יואב נולד ביום י"ב בתשרי תשל"ו (17.9.1975) בקיבוץ סעד אשר בנגב, אח תאום לאבנר.
כשהיה יואב תלמיד בבית-הספר התיכון, הוא עבד במעבדה של מפעל הפלסטיק בקיבוצו. במסגרת עבודתו פיתח תוכנות ומיחשב את המעבדה, ובכך תרם רבות לייעול העבודה במפעל. הוא זכה להערכה רבה מצד צוות העובדים וההנהלה של המפעל. יואב גם התנדב לעזור בארגון קייטנות לילדים נכים, שהתקיימו בקיבוץ, ועזרתו בנושאים הטכניים תרמה רבות להצלחת הקייטנות.
יואב התגייס לצה"ל בסוף יולי 1994. הוא רצה לשרת ביחידה מובחרת בחיל התותחנים, כי חשב ששם יוכל לתרום לצבא את מיטב כישוריו. אבל בצבא חשבו אחרת והציבו אותו בחטיבת גבעתי. גם כאן רצה לתרום כמיטב יכולתו ולכן התנדב לשרת בסיירת גבעתי. למרות בעיות רפואיות שהיו לו, עשה יואב מאמצים להגיע להישגים מקצועיים ולסיים את מסלול האימונים. כחודש לפני סיום המסלול נשלח יואב לקורס קצינים.
כשבוע לפני סיום קורס הקצינים, נפל יואב בעת שירותו. הוא הובא למנוחת עולמים בקיבוץ סעד. בן עשרים ואחת היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחות – רן, גיל, ארז, דפנה, עמוס ואבנר.
מחזור ג'
כח' שבט תשנ"ז
אבי נולד ביום כ"א באלול תשל"ה (28.8.1975) בקיבוץ עלומים שבנגב המערבי, להורים חברי הגרעין המייסד של הקיבוץ. בסוף מרץ 1993 התגייס אבי לשורות צה"ל. היה ברור לו כי ילך ליחידה קרבית, וכך הגיע לפלוגת ההנדסה בחטיבת הנח"ל. אבי, שמימיו לא אהב מסגרות נוקשות, התעמת גם בצבא עם שאלות ודרש הסברים, ואף כי הדבר עלה לו גם בעונשים, לא התכופף ועמד על שלו. תעודת הערכה והוקרה שקיבל ממפקד החטיבה, מגלה משהו על תקופת שירותו – השתתפותו בסיכול אירוע של פעילות חבלנית בגזרת הלבנון, על "השמדת מחבלים תוך גילוי נחישות, אומץ לב וחתירה למגע תוך דבקות במשימה, במאבק לביטחון יישובי הצפון. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו את דרכם לפעילות מבצעית בלבנון נהרגו, וביניהם סמ"ר אבי אפנר. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקרית טבעון. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
מחזור ב'
ג אלול תשנ"ז
יוחנן נולד ביום ג' בתשרי תשל"ה (19.9.1974).
יוחנן היה בן שני להוריו, שעלו מארצות-הברית שנתיים לפני היוולדו, במטרה להקים משפחה בארץ ולחנך את ילדיהם על ערכי היהדות והציונות. המשפחה התיישבה בישוב נצר חזני שבדרום רצועת עזה. כאשר הגיעה העת להתגייס לצה"ל, קיבל יוחנן זימונים ליחידות שונות, אך אהבת הים שלו משכה אותו לנסות את הגיבוש לשייטת. באוגוסט 1993 התגייס יוחנן לצה"ל. לאורך כל חודשי ההכשרה נחשב יוחנן לחניך מצטיין על-ידי מפקדיו וחבריו, בשל המשמעת והשקט הפנימיים שלו, חייכנותו וטוב ליבו, שצוין בספר סוף המסלול.
ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997) נפל רס"ל יוחנן בקרב בלבנון כאשר הוא ועוד אחד-עשר לוחמי שייטת נפגעו ממטען צד בדרכם לפעילות מבצעית.
יוחנן נטמן בבית-העלמין בגוש קטיף. השאיר אחריו את הוריו, את אחיו ואחיותיו, מאיר, חנה, שפרה, נטע וצבי ואת חברתו חן.
בעקבות תוכנית "ההתנתקות" הובא יוחנן בשנית לקבורה בחלקה הצבאית בבית העלמין בניצן ביום כ"ה במנחם-אב תשס"ה (30.8.2005) לאחר שנעקר מחולות גוש קטיף.
מחזור כ"ג
י"ב בשבט תשפ"ד
אריאל נולד ביום י' באייר תשנ"ה (10.5.1995) באלעזר. אח לחיה, נריה, אורי ועדי.
אריאל גדל באפרת ולאחר נישואיו התגורר בישוב אלעזר בגוש עציון. הוא למד בתיכון דרך אבות באפרת והמשיך למכינה הקדם צבאית ביתיר שבהר חברון. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ונשא לאישה את ספיר.
ביום 7.10.2023 התגייס למילואים ולחם בגבורה כמ"פ בחיל השריון.
אחיו, אורי, ספד לו : "אריאל האח הבכור שלנו, עמוד התווך במשפחה. בתקופות ירידה, עלייה, תמיד היה שם בשבילנו. הוא בחור אידיאליסט בצורה מטורפת. לפני הגיוס אמר: 'אני רוצה שריון. זה חשוב'. היו לו הנתונים הכי גבוהים, הקב"א הכי גבוה, הדפ"ר הכי גבוה, אבל רצה ללכת לשריון כי 'שם צריך אותנו'".
סרן אריאל מרדכי וולפסטל נפל בקרב ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024). בן עשרים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין כפר עציון. הותיר אחריו אישה בהריון, הורים ואחים.
מחזור כ"ט
כ"ב תשרי תשפ"ד
ניתאי נולד ביום ט' בתמוז תשס"א (30.6.2001) בקיבוץ עלומים. אח ליהל, מטר, מעין ועלמה.
ביום 1.12.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הנדסה קרבית. בשמחת תורה יצא ניתאי לביתו, רקד עם ספרי התורה וחגג עם משפחתו. בבוקר שמחת תורה הבין ניתאי מה מתרחש ויצא מביתו במהירות מתוך גבורה, אחריות אישית ורעות ובלא שנקרא לכך. ניתאי הצטרף לחבריו בלחימה העיקשת על הבסיס ולחם במשך מספר שעות בגבורה גדולה עד שנפל בקרב.
סגן ניתאי עמאר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.
מחזור ה'
ג' סיון תשנ"ח
אבי נולד בירושלים ביום ט"ז בחשוון תשל"ח (28.10.1977). בהיותו תלמיד בבית-הספר היסודי הצטרף לתנועת הנוער 'בני עקיבא' ובגיל התיכון הפך מחניך למדריך. חניכי שבט הרא"ה (לימים אמונה) שהדריך זוכרים את אבי כמדריך סמכותי ואחראי, חייכן שידע גם להצחיק, פתוח ורגיש, שפיתח גישה אישית לכל חניך וחניך על תכונותיו ואופיו הייחודים לו. בזמן שנותר בין סיום לימודיו בתיכון לבין גיוסו לצה"ל, למד אבי במכינה הקדם-צבאית ביתיר, באזור מדברי ובנוף קדומים בראשיתי שאבי מאוד אהב.
במרס 1996, לאחר ארבע חודשי מכינה, התגייס אבי לצה"ל, לפלס"ר. הוא סיים את הטירונות בסיירת 'אגוז'. לאחר חצי שנה בסיירת עבר אבי קורס מ"כים ושובץ בהדרכת טירונים. גם כאן הפגין אבי את כישורי ההדרכה שלו ויצר קשר חם עם חייליו. עם סיום מסלול ההדרכה ביקש אבי לתרום באופן פעיל יותר ועבר לפלוגה המסייעת על-מנת לשרת שירות קרבי יותר בלבנון.
ביום ג' בסיוון תשנ"ח (27.5.1998) יצא אבי עם כוח לוחמים למארב בלבנון. ליד הכפר חולה הופעלו כנגד הכוח מטעני צד אחדים, אבי נפגע ממטען ונהרג במקום.
בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות, אורה, עדנה, שלומית ותמר, ואח, רוני.
מחזור כ"ט
כ"ב תשרי תשפ"ד
בניהו נולד בשנת תש"ס בירושלים להוריו אלי ואיטל.
בניהו היה נשמה מיוחדת גבוה ברוחניות, אומן וזמר בתחילת דרכו, שהתחבר לכל אדם באשר הוא, היה רגיש לאדם וכל חי, שמח בכל לבבו בכל יום חדש חיפש את האמת והמשמעות בחיים בעולמנו. הותיר כ"כ הרבה אנשים חברים שמתגעגעים אליו לשמחה שהפיץ, לתום ולאהבת החינם.
בניהו שירת ביחידת אגוז בחטיבת הקומנדו.
ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), נרצח בניהו בידי מחבלים בשער קיבוץ בארי.
מחזור כ"ד
כ"ב תשרי תשפ"ד
אביאל נולד בשנת תשנ"ו, 1996 והתגורר במרכז שפירא. ילד רביעי מתוך חמישה. "ילד מקסים, עם חיוך ממיס", מספרת בכאב אמו, תמר. "מגיל קטן לא היה אפשר לכעוס עליו. בתור ילד, תמיד היה מביא לי חיבוק כזה ענק. הייתי אומרת לו, 'אתה מטעין אותי כמו מטען לטלפון'. הוא היה מקור אנרגיה בלתי נדלה".
תמר מוסיפה: " במהלך השבעה הגיעו לכאן גם מורים שלו מכל השנתונים, שסיפרו שאי אפשר היה לכעוס על אביאל. הם היו קוראים לו לשיחת נזיפה, הוא היה מחייך וזהו. גם הבוס שלו תיאר את זה. היה לו חיוך מקיר לקיר.
אין דבר שהייתי מבקשת והוא לא היה אומר: 'אין בעיה אמא, עליי'. הוא לא היה אומר 'לא' על כלום. תמיד עם מוטיבציה, תמיד בחיוך. זה אביאל. הוא המיס את כל הלבבות. בצבא ובמילואים שירת במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה, באזור עוטף עזה. הוא היה מפעיל D9.
ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), נרצח אביאל בידי מחבלים בפסטיבל נובה שליד קיבוץ רעים על גבול עזה.
מחזור י"ג
א' אב תשס"ו
שמעון נולד ביום ב' בחשוון תשמ"ו (17.10.1985) באשדוד.
שמעון התחנך בישיבה התיכונית "נווה הרצוג" באשדוד. הוא אהב מאוד לעזור לאנשים והתנדב בארגון גמ"ח 'קרן החסד' בחלוקת מצרכי מזון ועוד.
שמעון התגייס לצה"ל ב-2.8.2004, ושירת כמפקד כיתה בפלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת "גולני".
חבריו סיפרו כי "הוא היה אדם מיוחד שאהב לעזור ומעולם לא התלונן על קשיים".
חייו של שמעון ניצלו בפעם אחת, כאשר כוחו הותקף בעזה בטיל אר.פי.ג'י.
סמל-ראשון שמעון דהן נפל בקרב גבורה בבינת ג'בל בדרום לבנון, במלחמת לבנון השנייה, ביום א' באב תשס"ו (26.7.2006). בן עשרים ואחת היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד.
הותיר אחריו הורים וארבעה אחים: מאיר, יסמין, ישראל ואשר-מסעוד.
מחזור י'
כ"ח אלול תשס"ב
אביעד נולד ביום י"ח בניסן תשמ"א (22.4.1981) במושב ניר גלים הסמוך לאשדוד.
אביעד גדל בניר גלים. למד בבית-הספר היסודי בקבוצת יבנה, והמשיך לתיכון בישיבת בני עקיבא במירון שבצפון הארץ. בתום לימודיו בתיכון החליט אביעד ללמוד שנה במכינה הקדם- צבאית ביתיר, על-מנת להתחזק מבחינה גופנית ורוחנית לפני הגיוס לצבא. אביעד גדל על אהבת הארץ, והגשים זאת בטיולים הרבים שערך, טיולים רגליים וטיולי רכב, טיולים לבד וטיולים עם קבוצות חברים. בשעות הפנאי עסק אביעד במחשבים, וכן נהג להאזין למוזיקה מגוונת.
בחודש יולי 2001, בתום הלימודים במכינה, התגייס אביעד לצה"ל. הוא שובץ לחיל- השריון, ולאחר מסלול ההכשרה היה לנהג טנק מרכבה בחטיבה 7, ושירת בעיקר באזור רצועת עזה. ביום כ"ח באלול תשס"ב (5.9.2002) נפל אביעד בפעילות מבצעית סמוך לכיסופים. במהלך הפעילות עלה הטנק שלו על מטען שהניחו מחבלים. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.
מחזור ב'
ז' אלול תשס"א
יניב נולד בישראל בכ"ז באייר תשל"ד (19.05.1974).
משבגר יניב למד במכללת אריאל שבשומרון, שם הכיר את שרון סוורי, גם היא סטודנטית במקום. השניים נישאו בשנת 1998 וגרו בעופרים שבדרום השומרון, שם גידלו את שתי בנותיהם, אפרת ושחר.
כשיניב סיים את לימודיו בחוג לרפואה משלימה הוא החל לעבוד בתחום. בנוסף הוא הקים כיתת תלמוד תורה בעופרים.
במוצאי שבת, ז' באלול תשס"א (25.08.2001), חזרו יניב ומשפחתו מביקור אצל הוריה של שרון בירושלים. ברכב נסע עמם גם אחיה של שרון, דורון סוורי, חייל בשירות סדיר. במהלך נסיעתם בכביש 443, מירושלים למודיעין, עקפם רכב ובו מחבלים פלסטינאים. המחבלים פתחו על רכב המשפחה באש, וכתוצאה מהירי נרצחו במקום יניב ואשתו. אחיה של שרון, דורון, נפצע אנושות ומת מפצעיו למחרת היום.
שתי הבנות הקטנות של בני הזוג ניצלו. הן נפצעו קל מרסיסים בלבד, לאחר שבמהלך ההתקפה השתטחה עליהן האם שרון והסתירה אותן מאש התופת.
יניב היה בן 27 במותו. הותיר שתי בנות, הורים, אח ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקווה, לצד רעייתו.
מחזור כ"ט
כ"ב תשרי תשפ"ד
דניאל נולד ביום י' באייר תשס"א (3.5.2001) בדרום אפריקה. אח ליונתן, עדינה ושירה.
עלה עם משפחתו ארצה בשנת 2014.
ביום 29.11.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחיל שריון כמפקד מחלקה בגדוד 77 של חטיבה 7.
סגן דניאל (שמעון) פרץ נפל בקרב גבורה ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
מחזור ז'
ב' אדר תש"ס
אבשלום נולד ביום ב' בניסן תשל"ט (30.3.1979) בירושלים. אבשלום אהב לשחק כדורסל ועסק בסוגי ספורט נוספים. בשעותיו הפנויות נהג לקרוא ספרים ולצייר. הוא הרבה לטייל ברחבי הארץ והכיר אותה לאורכה ולרוחבה. אהב מאוד להאזין למוזיקה, ומעל לכל אהב אדם. אבשלום היה מעורה מאוד בחברה, אהב לעזור וחבריו אהבו אותו. את שירותו הצבאי דחה אבשלום בשנה וחצי ובחר ללמוד במכינה הקדם-צבאית הישיבתית בית יתיר. שם רכש מיומנויות לקראת השירות הצבאי והוטל עליו להיות אחראי על ניווטים, תפקיד שהתאים לו במיוחד וחיזק את אהבתו העזה לאדמת הארץ, ויותר מכך התחזק אבשלום בלימוד תורה וקיום מצוות שהשתלבו ותאמו להפליא את אישיותו ונטיותיו. שופע מוטיבציה לשירות ביחידה קרבית התגייס אבשלום במרס 1999 לסיירת 'עורב' ב'גולני'. הוא אהב את החיים בצבא ועשה הכל מתוך נאמנות, מסירות ואחריות. ביום שלישי, ג' באדר א' תש"ס (8.2.2000), לא עמד לו עוד ליבו הרחב, הטוב והמסור, והוא השיב נשמתו לבורא כנראה כתוצאה מאירוע לבבי. בן עשרים-ואחת היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחות.
מחזור י'
כ"ב תשרי תשפ"ד
נולד ביום ח' בסיון תשמ"ב (30.5.1982) בברכיה. אח לאיתמר, אלדד, אוריה, דניאל, יותר ונועם. אביעד גד נישא לדנה ולזוג נולדו שישה ילדים: נועה, אוריה, מעיין, טוהר, דרור ואורי. כאשר החלה מתקפת הטרור בדרום הארץ בבוקר שמחת תורה, תשפ"ד, הקיפו מחבלים את היישוב פרי גן, השוכן כ-10 ק"מ מהיישוב שלומית. חברי כיתת הכוננות של שלומית וביניהם אביעד, הסתערו מיד להגן על המושב השכן, ובקרב הרואי כתף אל כתף ניהלו קרב בלימה עיקש והצליחו להדוף את המחבלים אחורנית ובכך להציל חיי רבים. רב סמל מתקדם אביעד גד כהן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי ברכיה . הותיר אחריו אישה, שישה ילדים, הורים ושישה אחים.
מחזור ל"א
כ"ב אייר תשפ"ד
סמל יהונתן אליאס, מירושלים, לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב ברצועת עזה, בן 20 בנופלו.
